פסק-דין בתיק תא"מ 169253-09

ביום 28.11.2007  בצומת קלנסוואה, אירעה תאונת דרכים. בתאונה זו היו מעורבים שני רכבים, רכב בבעלות ניו קופל רכב בע"מ (להלן: " התובעת") , ובין רכב נהוג בידי הנתבע 1 מר קטאוי ריאד (להלן: " הנתבע  1"), אשר לכאורה היה מבוטח ע"י כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת 2"). מדובר בצומת מרומזר, שני הרכבים התנגשו באמצע הצומת, ולשניהם נגרמו נזקים משמעותיים.

התובעת הגישה את התביעה בתיק זה כנגד הנתבע 1 ומבטחתו בדרישה לפצותן על נזקי רכבה בטענה כי הנתבע 1 נכנס לצומת באור אדום בשעה שלפני הנהגת מטעם התובעת דלק אור ירוק.

יודגש כי לאור העובדה כי כנגד הנתבע 1 הוגש כתב אישום והוא הורשע בתיק תעבורה שמספרו 1371/08 בבית משפט בפתח-תקווה (מסומן ת/1), אין מחלוקת בשאלת האחריות, והמחלוקת בתיק זה נסבה סביב שאלת הנזק ושאלת האשם התורם אם בכלל של הנהגת ברכב התובעת.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקה בהסכמה בדיון מיום 19.3.2012.

הנתבע בכתב הגנתו אמנם חלק גם על שאלת האחריות, לטענתו אין בהודאתו בהליך הפלילי להשליך על ההליך האזרחי, בפרט משבחרה התובעת שלא להגיש תביעתה כתביעה נגררת להליך פלילי. לטענתו הודה בכתב האישום בתיק 1371/08 בעצת סנגורו, בעסקת טיעון על מנת לחסוך בהתדיינות משפטית מיותרת והוצאות מיותרות.

לאחר ששמעתי את העדים והקשבתי היטב לדברי הנהגים המעורבים, עיינתי בתרשימים ובהודעות העדים במשטרה , אני מעדיף את גרסתה של עדת התביעה על זו של הנתבע , וקובע כי התאונה התרחשה עקב כך שהנתבע מספר 1 נכנס לצומת באור אדום מלא , וכי עדת התביעה נכנסה לצומת לאחר ש נדלק אור ירוק מלא. גם ממיקומו בצומת של רכב התובעת ניתן להתרשם כי הנהגת אך החלה  את נסיעתה עת התחלף הרמזור לירוק בצומת ולפתע נכנס בה רכבו של הנתבע 1, אשר נכנס לצומת באור אדום.

מכיוון שעדת התביעה עצרה לפני רמזור אדום והחלה נסיעתה באור ירוק, הרמזור אצל הנתבע היה אדום או התחלף לאדום, הנתבע בזמן שהאור לפניו מתחלף לאדום או שכבר אדום מלא המשיך לדהור אל תוך הצומת בנסיעה שוטפת בהתעלם מהתחלפות האור לפניו לאדום ובהתעלם מהסכנה אותה הוא יוצר כלפי כל הנהגים בצומת וכך גרם לתאונה.

מאחר ורכב התובעת נכנס לצומת באור ירוק, לא מצאתי מקום להטיל רשלנות תורמת על עדת התביעה ואני קובע כי מלוא האחריות לתאונה נופלת על שכמו של הנתבע 1.

בשאלת גובה הנזק:

לאחר שעיינתי בדוח השמאי בתמונות הרכב הניזוק ולאחר חקירתו של השמאי התרשמתי כי האמור בחוות הדעת השמאית לא נסתר, וכי הנזק הנתבע הוא אכן הנזק שארע לרכב בעקבות התאונה ועקב אשמו של הנתבע 1.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה.

משקבעתי כי הסכום הנתבע אכן משקף את הנזק שאירע ברכב התובעת, ומשקבעתי כי האחריות לתאונה נופלת על הנתבע 1 , אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים בסעיף 9 לכתב התביעה למעט רכיב ההשבתה שלא הוכח ובהס"כ את הסך 27,344 ש"ח בתוספת אגרת משפט ששולמה עם פתיחת ההליך, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 27.5.2009 ועד התשלום המלא בפועל ועוד 6,397 ש"ח שכ"ט עו"ד.

ניתן היום,  כ"ד שבט תשע"ג, 04 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: